אולי תפסיק להתנהג כמו ילד קטן?!" צעקתי עליו שהוא הסתכל עליי במבט עצבני וצעק "מה את רוצה?! למה הכל איתך צריך להיות מסובך?"זרקתי עליו את האלבום שלנו שקניתי לו לשנה וחצי שלנו בכל זאת, אני הכי רצינית שלו עד עכשיו , קמתי מהמיטה ויצאתי למרפסת , הדלקתי לי סיגרייה וחשבתי "למה את מתאמצת כל כך על בן אדם שלא מעריך אותך? בשביל זה נלחמת שנה וחצי?" הוא נכנס למרפסת והדליק גם סיגרייה, "לחשוב שבגללו התחלתי לעשן בגלל כל הדיכאון שהיה לי ממנו מה הפך להיות ממני?" חשבתי לעצמי אחריי עשר דקות שישבנו בלי להסתכל אחד על שני כל אחד והמחשבות שלו, אמרתי לו אני צריכה הפסקה.
הוא הסתכל עליי במבט מבולבל אבל מבין
"אין לי כבר כוחות באמת שלא, אני אוהבת אותך ואתה הולך עם אחרות ואתה נותן לכולם להשפיע עלייך לא אכפת לך כבר מה אני מרגישה, אני צריכה הפסקה בשביל שתינו" הוא הסתכל עליי ואמר "אני אחכה לך כמו שחיכית לי אני אתן לך את הזמן שלך"הוא יצא מהבית שלי כשאני חושבת לעצמי אם זה היה שווה את זה או לא.








